וְנָ֞ס אֶל אַחַ֣ת מֵהֶעָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְעָמַד֙ פֶּ֚תַח שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וְדִבֶּ֛ר בְּאׇזְנֵ֛י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר הַהִ֖יא אֶת דְּבָרָ֑יו וְאָסְפ֨וּ אֹתֹ֤ו הָעִ֨ירָה֙ אֲלֵיהֶ֔ם וְנָתְנוּ לֹ֥ו מָקֹ֖ום וְיָשַׁ֥ב עִמָּֽם