וַיְדַבֵּ֥ר גַּם אַבְנֵ֖ר בְּאׇזְנֵ֣י בִנְיָמִ֑ין וַיֵּ֣לֶךְ גַּם אַבְנֵ֗ר לְדַבֵּ֞ר בְּאׇזְנֵ֤י דָוִד֙ בְּחֶבְרֹ֔ון אֵ֤ת כׇּל אֲשֶׁר טֹוב֙ בְּעֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבְעֵינֵ֖י כׇּל בֵּ֥ית בִּנְיָמִֽן
וַיְדַבֵּ֥ר גַּם אַבְנֵ֖ר בְּאׇזְנֵ֣י בִנְיָמִ֑ין וַיֵּ֣לֶךְ גַּם אַבְנֵ֗ר לְדַבֵּ֞ר בְּאׇזְנֵ֤י דָוִד֙ בְּחֶבְרֹ֔ון אֵ֤ת כׇּל אֲשֶׁר טֹוב֙ בְּעֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבְעֵינֵ֖י כׇּל בֵּ֥ית בִּנְיָמִֽן