וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד מַה לִּ֤י וְלָכֶם֙ בְּנֵ֣י צְרוּיָ֔ה כִּי תִֽהְיוּ לִ֥י הַיֹּ֖ום לְשָׂטָ֑ן הַיֹּ֗ום י֤וּמַת אִישׁ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֚י הֲלֹ֣וא יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י הַיֹּ֖ום אֲנִי מֶ֥לֶךְ עַל יִשְׂרָאֵֽל