וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל אִתַּ֖י לֵ֣ךְ וַעֲבֹ֑ר וַֽיַּעֲבֹ֞ר אִתַּ֤י הַגִּתִּי֙ וְכׇל אֲנָשָׁ֔יו וְכׇל הַטַּ֖ף אֲשֶׁ֥ר אִתֹּֽו