וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד אֶל הַנַּ֖עַר הַמַּגִּ֣יד לֹ֑ו אֵ֣יךְ יָדַ֔עְתָּ כִּי מֵ֥ת שָׁא֖וּל וִיהֹֽונָתָ֥ן בְּנֹֽו