וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל שְׁמוּאֵ֔ל הִנֵּ֧ה אָנֹכִ֛י עֹשֶׂ֥ה דָבָ֖ר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ כׇּל שֹׁ֣מְעֹ֔ו תְּצִלֶּ֖ינָה שְׁתֵּ֥י אׇזְנָֽיו