וַיְהִ֣י כְּכַלֹּ֣ות דָּוִ֗ד לְדַבֵּ֞ר אֶת הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ אֶל שָׁא֔וּל וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הֲקֹלְךָ֥ זֶ֖ה בְּנִ֣י דָוִ֑ד וַיִּשָּׂ֥א שָׁא֛וּל קֹלֹ֖ו וַיֵּֽבְךְּ