וַיְהִ֗י מִֽמׇּחֳרַ֤ת הַחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּפָּקֵ֖ד מְקֹ֣ום דָּוִ֑ד וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל יְהֹונָתָ֣ן בְּנֹ֔ו מַדּ֜וּעַ לֹא בָ֧א בֶן יִשַׁ֛י גַּם תְּמֹ֥ול גַּם הַיֹּ֖ום אֶל הַלָּֽחֶם