וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן אָדָם֙ אֶת מְקֹ֣ום כִּסְאִ֗י וְאֶת מְקֹום֙ כַּפֹּ֣ות רַגְלַ֔י אֲשֶׁ֧ר אֶשְׁכׇּן שָׁ֛ם בְּתֹ֥וךְ בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל לְעֹולָ֑ם וְלֹ֣א יְטַמְּא֣וּ עֹ֣וד בֵּֽית יִ֠שְׂרָאֵל שֵׁ֣ם קׇדְשִׁ֞י הֵ֤מָּה וּמַלְכֵיהֶם֙ בִּזְנוּתָ֔ם וּבְפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם בָּמֹותָֽם