דניאל י, טז

וְהִנֵּ֗ה כִּדְמוּת֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם נֹגֵ֖עַ עַל שְׂפָתָ֑י וָאֶפְתַּח פִּ֗י וָאֲדַבְּרָה֙ וָאֹֽמְרָה֙ אֶל הָעֹמֵ֣ד לְנֶגְדִּ֔י אֲדֹנִ֗י בַּמַּרְאָה֙ נֶהֶפְכ֤וּ צִירַי֙ עָלַ֔י וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ