וַיְשַׁלַּ֨ח דָּוִ֜ד אֶת הָעָ֗ם הַשְּׁלִשִׁ֤ית בְּיַד יֹואָב֙ וְ֠הַשְּׁלִשִׁית בְּיַ֨ד אֲבִישַׁ֤י בֶּן צְרוּיָה֙ אֲחִ֣י יֹואָ֔ב וְהַ֨שְּׁלִשִׁ֔ת בְּיַ֖ד אִתַּ֣י הַגִּתִּ֑י וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל הָעָ֔ם יָצֹ֥א אֵצֵ֛א גַּם אֲנִ֖י עִמָּכֶֽם