וַיִּ֥בֶן אֶת תַּדְמֹ֖ר בַּמִּדְבָּ֑ר וְאֵת֙ כׇּל עָרֵ֣י הַֽמִּסְכְּנֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּחֲמָֽת